שיקום הזוגיוות לאחר בגידה - האם זה אפשרי?
- אורך הנשימה והגדרת המטרה.
פסיכולוגיה אבולוציוניתאורן הוא מומחה לפסיכולוגיה אבולוציונית, ומשלב את הידע של תחום זה עם הפרקטיקה של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.כאן תוכלו ללמוד מהי הפסיכולוגיה האבולוציונית. טיפול CBTאורן נעזר בשיטות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שהוא טיפול ממוקד שהוכח כיעיל ביותר לחרדות, כעסים, אכזבות, קינאה, דיכאון ונפילות בתחושת ערך עצמי. טיפול בבית שלכםכן. זה אפשרי בהחלט.
באמצעים האלקטרוניים של היום, טיפול אצלכם בבית הוא לא רק אפשרי - לפעמים הוא אפילו עדיף.
אורן מסביר מתי זה כך ולמה. טיפול זוגי ואישיטיפול זוגי ואישי בתל-אביב.
אורן נעזר באינטרנט כדי לטפל גם מרחוק - בישראלים בחו"ל או באלה המרוחקים מת"א. אורן מייעץ בהתנדבות בפורום "סטארמד" באינטרנט. מה באתר?איך למצוא מה?
הסבר כללי על תוכן האתר, תפריט ימני עם קישורים חשובים נוספים, תאור מבנה האתר, והנחיות לחיפוש טיפול או מידע. בתקשורתלשמוע ולראות את אורן בהופעותיו ברדיו ובטלויזיה.
כמו כן, קישורים או קטעים מתוך מאמרים וראיונות שנערכו עימו בעיתונות הכתובה והאינטרנטית. מאמרים בעבריתמאמרים של אורן בעברית
בכתבי-עת למדע ועוד, על טיפול זוגי ופרטני, על שפת-גוף, הבנת האדם ופסיכולוגיה אבולוציונית, ועל ספר ילדים שכתב, עם איורים של הילה חבקין. אקדמיה ומחקרמאמרים מדעיים על התנהגות בעלי-חיים ובני אדם. ביניהם מאמר של אורן על דמעות ובכי כתקשורת, ומאמר ב- Science בו נכתב על תרומתו של אורן להבנת התקשורת בעולם החי. שפת-גוףאורן הוא מומחה מן השורה הראשונה לתקשורת בין אישית ולשפת גוף.
אורן מסביר כאן את שפת הגוף של האמת והשקר, ואת האמת והשקר על שפת הגוף . מי אני?אורן הוא מומחה וחוקר תקשורת בין-אישית, מומחה לפסיכולוגיה אבולוציונית, ומטפל קוגניטיבי התנהגותי.
אורן עשה דוקטורט על התקשורת והחיזור בעולם החי. למפת הגעה טלפון: 050-6000083
כתובת: ברזיל 14,
רמת אביב, תל-אביב
הקישו למפת הגעה וחנייה, דואר אלקטרוני ופרטי קשר נוספים...
חשיבה יצירתית בזוגיות בעת הכי קשה שלה - להשתמש בבעיה כאמצעי לפתרון.
מעצם הגדרתה, חשיבה יצירתית היא חשיבה השונה מהחשיבה המקובלת, וכזו שמוליכה לפתרונות שאינם שגרתיים. כמו למשל: כשנוצרת בעיה, אומר אלטשולר, השתמש בה כדי להשיג משהו חיובי. זהו עקרון מס. 22 ב- TRIZ, אוסף כללי החשיבה היצירתית שלו.
כדי להיות יצירתיים, אנחנו מחוייבים גם לשאול שאלות טכניות כמו: מדוע מחשבה שאינה מקובלת אינה מקובלת? ניקח, לדוגמא, תאור מקרה: גבר שב מעבודתו לביתו במפתיע, באמצע היום, ומגלה במיטה הזוגית את אשתו עם גבר אחר.
זה אמנם נשמע כמו קריקטורה, או כהתחלה של בדיחה - אבל אני מכיר מקרים שבהם תאור זה אינו רחוק מהמציאות. בכל זאת, אחזור מדי פעם אל הקריקטורה ולו רק כדי לצאת לרגע מהכאב, מה שיאפשר לחשוב, מדי פעם, קצת אחרת. כרגע, במקום תאור גילוי הבגידה מהסוג הזה נטפל בשאלה העקרונית של מצב שבו גבר מגלה, בדרך כלשהי, באופן חד משמעי ובלתי ניתן לערעור, שאשתו שכבה עם גבר אחר, בין אם היה זה דרך גילוי התכתבות, או שמישהו הביא לפניו ראיות.
הפתרונות המקובלים במצב טעון רגשית כל כך הם:
- להטיח את המידע בפני האשה, לעזוב את הבית (כשיש ילדים בדרך כלל הגבר הוא שעוזב, אבל לפעמים גם להיפך) ולהגיש תביעה לגרושים. במקרים כאלה הגרושים נוטים להיות כואבים ומרים בשל עוצמת הרגשות של שני הצדדים.
-
לנקום במאהב, מה שקל יותר אם גם הוא נשוי, ולפתוח את העניין גם בפני אשתו.
אם נחזור לרגע לקריקטורה, של גילוי בגידה בשעת מעשה בחדר השינה, במפתיע מתברר ששליפת אקדח ויריה במאהב נחשב, לפחות מהפה ולחוץ, כפיתרון שמתייחסים אליו איכשהו כמעט בהבנה. כעובדה, לרבים השומעים תאור בגידה שכזה, שליפת אקדח והריגת המאהב הם הדבר הראשון שחושבים עליו, גם אם לא היו עושים זאת באופן מעשי. אבל נמשיך לרגע להשתמש בקריקטורה הזו כדי להצביע על פתרון שלישי, שהוא הרבה פחות מקובל: -
לבקש את סליחת הזוג, להגיף את דלת חדר השינה, ולהציע לזוג מאוחר יותר כוס תה למיטה.
כן... זו הקריקטורה. אבל בואו וננסה לתרגם את הפתרון הזה למקרים של גילוי בגידה "רגיל", כאשר ברור שאין "רגיל" וכל מקרה הוא מציאות קשה ומטלטלת מאד בפני עצמה, ולפעמים באמת במידה שלא תתואר. נתרגם, אם כך, את הפתרון השלישי, להחלטה של הגבר הנבגד שהיא קצת יותר מציאותית, אם כי אולי לא בהרבה, והיא להתעלם מבגידתה של אשתו, ולאפשר לה להמשיך ולראות את המאהב כרצונה, ואולי אפילו להפוך את העניין, בשיחה גלויה, להסכם גלוי ביניכם.
בהיות תגובה זו תגובה שאינה מקובלת, האם ניתן לראות בה תולדה של חשיבה יצירתית?
אולי. אלא שהשאלה הזו מחזירה אותנו לחשיבות של הגדרת המטרה.
אם מטרתו של הגבר היא חיים זוגיים שבצידם תתקיים נאמנות זוגית, אז התשובה היא ברורה - פתרון זה אינו מקרב אותו אל המטרה הזו, אלא להיפך. לכן, אי אפשר לראות תגובה כזו שלו, גם אם אינה מקובלת, תולדה של חשיבה יצירתית.
מתי תהיה הרשאת בגידה פתרון יצירתי? - רק אם מטרתו של הגבר תהיה זהה למה שבאמת יקרה, כמו למשל שמסיבותיו הוא מטרתו היא זוגיות שבה הוא יימנע ממה שמלחיץ אותו. יתכן שזה ייפתר עבורו אם הוא יידרש פחות לפעילות מינית עם אשתו, אולי למשל כי אין לו פנאי לכך, ואולי כי הוא מיני פחות מכפי שרעייתו היתה רוצה, והוא רוצה למנוע את המתח והחיכוכים ביניהם. לכאורה, זהו פיתרון שיקל על שניהם. במקרה זה, מאחר שהפתרון הוא גם פיתרון שאינו מקובל וגם כזה ששני הצדדים מרוויחים ממנו, בהחלט ניתן לומר שזהו פיתרון יצירתי לבעיה שהיתה קיימת בזוג.
האם זהו פיתרון שאפשר לעמוד בו?
זו שאלה שאסור להתעלם ממנה, כי פתרון למצב מתמשך, כמו זוגיות והשמירה עליה, הוא פתרון טוב רק אם הוא יכול להתקיים לאורך זמן.
ואכן, ברוב המוחלט של המקרים התשובה היא שפתרון הרשאת בגידה לא יוכל להתקיים לאורך זמן, כי הוא מנוגד לטבע האדם. קינאה היא מנגנון ביולוגי טבעי - מצב רגשי שהתפתח כדי למנוע מצב שבו אב יגדל מבלי דעת ילדים שאינם שלו, או מצב שבו אשה תישאר ללא פרנסתו ותמיכתו של בן זוגה בה ובילדים, אם התאהב באשה אחרת (יש לזכור שמנגנון רגשי זה התפתח אצלנו עוד הרבה לפני המאה העשרים, שאיפשרה אמצעי מניעה בטוחים, או את היות הנשים יותר עצמאיות כלכלית). לכן, הקינאה, העלבון ובצידם גם המוסכמות החברתיות לא מאפשרים את קיומו של הפיתרון הזה לאורך זמן, גם אם יש זוגות מעטים שמוכנים לקיים אותו (ויש).
אלא שיש גם פיתרון רביעי, הממלא אחר עיקרון חשוב אחר בחשיבה יצירתית:
-
כאשר נוצרת בעיה חדשה, כדאי לבדוק אם אפשר לנצל את הבעיה הזו כדי לפתור בעיות אחרות.
ובדוגמא שלנו: אם בגידה היתה, הרי שמשהו בזוגיות לא עבד היטב עוד לפני הבגידה. דווקא גילוי בגידה יכול להיות הזדמנות מצויינת לפתור זאת.
הכאב והפגיעה החזקים של שני הצדדים (כן, לא פעם גם של האשה שבגדה, על החרדות והבושה ורגשות האשם) מעמידים את הזוג בפני השאלה, במלוא חריפותה - האם הם רוצים להישאר ביחד או לא? באופן מעשי המצב הזה מאלץ אותם לגעת בכל אותם נושאים שהיה קל לטייח קודם, להתעלם מקיומם ולא לטפל בהם . כי אם הם מחליטים להישאר ביחד, המצב הזה מביא אותם למסקנה שהזוגיות בעתיד צריכה להתנהל טוב יותר מכפי שהיתה בעבר.
זוגות רבים, גם לאחר גילוי בגידה או כוונה לבגידה, רוצים להישאר ביחד. רוצים, אבל מתקשים מאד להתגבר על הכעס, העלבון, האכזבה, תחושת הכישלון, ובעיקר - החרדות וחוסר הביטחון לגבי העתיד. מצד אחד, קיים חוסר ביטחון בנאמנות בעתיד של זו אשר בגדה, ולא פעם תחושת נקם המלווה ברצון לעשות לה בדיוק את מה שהיא עשתה לו כדי שגם היא תכאב כמוהו, ומצד שני נמצאת על כף המאזניים השאלה הקיומית של חיים עם או בלי הזוגיות והמשפחה, ושלומם הנפשי והקיומי של הילדים..
פיתרון זה, של בניית הזוגיות מחדש, אפשרי, אלא שהוא לא קל לביצוע. רגשית, לכאורה קל יותר להיפרד. לפחות בתחושה העומס הרגשי יש הקלה מיידית, שפעמים רבות נובעת גם מפעולת ענישה (גרושים) שהתממשה. אלא שבטווח הארוך, לא תמיד זהו הפיתרון הטוב ביותר. אלא שהעומס הרגשי הכרוך בנסיון להישאר ביחד ולפתור את הבעיות יכול להיות עצום, וזוגות שמנסים לעשות זאת עוברים טלטלות רגשיות רבות. זוגות רבים נשברים בדרך לנסות אותו. מכיוון שכך, מומלץ מאד, במקרים של בגידה, ללוות את התהליך בעזרת טיפול שיקל על בני הזוג להתמודד עם הטלטלות הללו.
הערה לסיכום:
הדוגמה שבחרתי להשתמש בה, שהיא דווקא של גבר המגלה בגידה של אשתו ולא להפך, אינה מקרית. גברים נוטים לקחת בגידה מינית של בת זוגם קשה יותר, ותגובתם בדרך כלל אגרסיבית יותר, מאשימה יותר, וסטריאוטיפית יותר, כלומר, גמישה פחות. דווקא משום שמימוש הפיתרון היצירתי שהצגתי כאן קשה יותר לגברים, בחרתי להציג את הדילמה כך, למרות שברור שהיא מתקיימת בכל אפשרות של בגידה.
נשים שנבגדו נוטות יותר מגברים להאשים את עצמן בבגידה של בן זוגן, וגם אם הפגיעה בהן יכולה להיות קשה מנשוא, הן מוכנות יותר להגן על הבית ולשמר על הזוגיות. אלא שהעובדה שהן נוטות לחפש פתרון לבגידה של הגבר בשינויים שהן עצמן צריכות לעשות, מקשה עליהן להשתמש בבגידה כמנוף כדי לשפר את הזוגיות כולה. לעתים קרובות החזרה לשיגרה לאחר בגידה היא מהירה מדי לטעמן, וקשה להתמודד עם זה. מנסיוני, הסמכות של הטיפול המקצועי בתהליך הטיפול הזוגי, והמחוייבות שנוצרת בשני בני הזוג כלפי צד נוסף, מקלה על בני הזוג בכלל ועל נשים בפרט לחייב את שני הצדדים בשינויים הנדרשים.
